הגנה מפני קורוזיה

קורוזיה היא תהליך כימי הרסני שנקרא בעברית שיתוך. התהליך נובע מחשיפה של חומר לסביבה ולרוב מדובר על חמצון אלקטרוכימי של מתכת, כמו למשל הצטברות חלודה.

יש כיום מספר שיטות להפחית את הנזקים הנגרמים על ידי קורוזיה:

א. בידוד מהסביבה - ניתן לצפות את המתכת בשכבה דקה של חומר בודד. השימוש העיקרי הוא בחומרים פשוטים מהסוג של צבע, זפת, קרמיקה או חומרים פלסטיים. החומרים אמורים לבודד את המתכת מהסביבה וכך להגן עליה מפני קורוזיה.

ב. הקרבה אנודית - הגנה קתודית פאסיבית מבוססת על הקרבה אנודית. בשיטה הזו מחברים למתכת שעליה רוצים להגן מפני קורוזיה מתכת אחרת, עם יונים בעלי פוטנציאל חיזור נמוך מזה של יוני המתכת המוגנת. במילים פשוטות מדובר על ציפוי אבץ, מגנזיום או אלומיניום. עם זאת, יש לזכור כי המתכת היא אנודה ולכן מאוכלת עם הזמן. יש צורך להחליפה בגוש חדש ולהתייעץ עם אנשי מקצוע לגבי ציפוי אבץ נוסף.

ג. איבוץ - זהו תהליך בו ציפוי אבץ משמש להגנה על ברזל מפני קורוזיה. התהליך נקרא גם גלוון והוא מקובל בשורה ארוכה של חומרים וברזלים. במונחים של הגנה קתודית פאסיבית, האבץ הוא אנודה והברזל הוא קתודה.

ד. הגנה קתודית אקטיבית - יש שיטות של הגנה קתודית אקטיבית בהן משתמשים במתח נגדי על ידי זרם מאולץ. הזרם בא ממקור חיצוני והוא אינו מאפשר לגוף המוגן לעבור חמצון. כך מונעת הגנה קתודית אקטיבית קורוזיה ושיתוך מהירים.

היתרונות של ציפוי אבץ

אבץ הוא שיטה מצוינת להגנה על פלדה מפני קורוזיה. הסיבה העיקרית לכך היא שהאבץ עובר את הקורוזיה במקום הפלדה. המשמעות היא הגנה כמעט אופטימאלית, גם בסוגי מתכות שחשופים לסיכון גבוה של קורוזיה. שנית, תהליך הקורוזיה על מוצרים שעברו ציפוי אבץ הוא בדרך כלל איטי יותר. התהליך מואץ רק בנוכחותם של יונים כמו כלורידים ובמקומות שקרובים לחוף הים בהם ציפוי אבץ פחות מומלץ.

לסיכום, יש הרבה שיטות להגן על מתכות מפני קורוזיה. את הבחירה מבצעים לפי סוג המתכת ורמת הסיכון.